דלילה חתואל

״מעשה במנוע חשק״ .
חשק נוסע כמו יגואר אבל נראה כמו חיפושית . שובב, זריז ומגיע לכל חור. החשק מלא אהבה וצחוק הוא טוב בלב ❤️ אבל מה, שובב גדול.. 
הוא מטריף אותי עם הסקרנות שלו. טורף את החיים, נוסע לכל מיני מקומות מוזרים ועושה מלא שיגועים. רגע רגע רגע.
אל תהיה כזה. לוחצת ברקס . חשק מתווכח! היום יום חמישי, יום חמישי, יום חמישי. צודק. משחררת את הפחד שלי , חשק נהנה. אני נהנית והיום יום חמישי. חמישי. חמישי. נוסעים, מעבירה להילוך ראשון, מרגיש לי טוב, מדברים על החיים הטובים. ממשיכה להרים לו. הוא מרים לי. נשתה משהו חשק?
בהילוך חמישי. יום חמישי. יום חמישי. הוא נקרע מצחוק .
״הרוח משמיעה קולות מצחיקים״ הוא אומר. האוויר מהר ומפחיד, זה טוב לי קצת סחרחורת. מותר לי להמשיך עד מחר בבוקר?
אהוב שלי. מצחיק. בינתיים צלילים מדגדגים לי. טוב לי פה איתו. אני בבית. הדמיון מטיס אותי ואותו במהירות האור לים, לטבע. איזה ריח טוב. עפה. כיף. כיף. כואב וכיף. נושמת את הרגע. לא שבעה!עוד. עוד. תפתח. לחשק עלה.הוא מטריף אותי במבט שמגיע עד נשמתי. זה מביך. אני נושמת אותו ואת התחושה הממכרת. אוהבת את עצמי יותר וזה מעיף אותי גבוה לעננים של הדובונים. הרמוניה מגיעה במלוא הדרה. מעניקה לנו צמרמורות מדגדגות כל הזמן. תודה לך חשק בזכותך אני נושמת אהבה מרגישה חיה.
לפתע מנוע חשק מאט. מוזר.הוא שקט לי.
אתה בסדר? חשק ! חשק! מה מעכב אותך? תמשיך קדימה. זה לא מתאים לך. אתה המנוע הכי מתוחכם בעולם . מנוע חשק עוצר. לא חשק! לא! חייב להתקדם כל הזמן. אנחנו תכף בממלכת אופוריה שם תמיד הכל טוב.
חשק עונה משהו. קשה לי לשמוע
רעש צורם לי באוזניים. אוי לא!
הגרוע מכל ! זה יצר!! הזהר!!
בוא אלי, אחבק אותך חזק חזק וביחד נצליח. אל תעזוב אותנו.
תלחם בו. אתה כל כך חזק. תקשיב לצלילים. חשק לא שומע
בגלל יצר הבן זונה המזויף, עשה לו תרגיל וערבב לנו במנוע ״תוסף תעתוע״.
זה מטריף את חשק במציאות מזויפת. הוא ישכח אותי בעולם השקר שלו.
זה נגמר. זה אבוד. מנוע חשק כבה. הוא מחייך אלי בשקר, היה לי חמוד הוא נושק לי ונוזל.
תלחם חשק! זה תעתוע! לא אמיתי! תביט לי שוב בעיניים ותזכר באמת שלנו. דמעות חדות זולגות בנשמתי. אאוץ׳ אני זועקת, לא רוצה להפרד ממך. אל תלך. לא הספקתי להראות לך .
די. הוא כבר לא כאן. יצר לקח אותו ממני. משחררת את עצמי. כואב לי.
אני כבר מתגעגעת אליו מגבירה צלילים, לעמעם את הריק .
עכשיו אני במקום עמוק יותר.
נושמת ונושפת מהפה ואין לי אוויר.
רע לי. אבל לעזאזל מה מסנוור אותי, איפה הדרך הביתה?
אמת נכנסת לי לצלילים. היא לוחשת לי סוד באוזן, יקרו לך רק דברים טובים. זה מרגיע אותי. אני נושמת. מחר השמש תזרח.
בטוח אמת תארגן לי חשק חדש.
צלילים. מדגדגים ומעצימים עכשיו

אופוריה הנה אני מגיעה


דילוג לתוכן